סלסה ובצ׳אטה לאירועים: מופע קצר ואז כולם רוקדים
להתקשר
סלסה באירוע מתחילה ממופע, אבל הדבר שבגללו מזמינים אותה הוא מה שקורה אחר כך: סדנה של חצי שעה שבה כל החבורה עומדת בזוגות ולומדת צעד בסיסי, ואז רוקדת אותו למוזיקה. אנשים שנשבעו שהם לא רוקדים מוצאים את עצמם באמצע הרחבה, וזה הרגע שהמארח מצלם.
בעמוד הזה מרוכזות רקדניות הסלסה והבצ׳אטה שלנו, עם הסבר על מבנה הערב, על ההבדל בין השניים, על מה שקורה על דשא וליד בריכה, ועל האפשרות למופע בזוג. הפורמט מתאים למסיבת חצר, ליום הולדת, לאירוע חברה ולערב קיץ ליד המים.
| פרמטר | מה מקובל |
|---|---|
| סגנונות | סלסה, בצ׳אטה, לטיני |
| פורמט | מופע קצר ואחריו סדנה לכולם |
| אורך כולל | כ-40 דקות |
| הרכב | רקדנית, או זוג למופע בשניים |
| שטח | 4 על 4 מטר לכל 10 משתתפים, כל רצפה ישרה |
| מתאים ל | מסיבת חצר, יום הולדת, אירוע חברה, ערב בריכה |
בסגנון הזה עובדת אצלנו ורוניקה, רקדנית סלסה ובצ׳אטה, אשדוד, אשקלון, באר שבע. התמונות, הטבלה עם כל הפרטים והשאלות הנפוצות נמצאים בעמוד שלה.
שלושה חלקים. מופע של שיר אחד או שניים, שנועד להראות איך זה נראה כשיודעים. אחר כך הסדנה: הרקדנית מסדרת את כולם בשתי שורות, מלמדת צעד בסיסי של שמונה ספירות בלי מוזיקה, ואז עם מוזיקה איטית. אחרי עשר דקות מחליפים לזוגות ומוסיפים סיבוב אחד. בסוף מדליקים מוזיקה רגילה וכולם רוקדים מה שלמדו, והרקדנית עוברת בין הזוגות ומתקנת בעדינות.
כל זה לוקח כארבעים דקות. מי שרוצה רק מופע בלי סדנה יכול, אבל אז מפספסים את החלק שבגללו הפורמט הזה קיים.
ברוב הסדנאות מלמדים דווקא בצ׳אטה ולא סלסה, למרות השם. הסיבה פשוטה: הצעד הבסיסי של בצ׳אטה הוא ארבע ספירות לצד ונגיעה, ומי שלא רקד מעולם עושה אותו נכון בתוך דקה. סלסה דורשת קצב מהיר יותר וצעד קדימה ואחורה, ואחרי עשר דקות רק חצי מהחבורה איתך.
לכן הפורמט המקובל: מופע בסלסה, כי היא נראית מרשים יותר, וסדנה בבצ׳אטה, כי היא עובדת על כולם. חבורה שכבר רוקדת קצת מקבלת סדנת סלסה אמיתית.
הרבה מההזמנות הן לחצר ולבריכה, ולכן שאלת הרצפה עולה תמיד. דשא קצוץ מתאים לסדנה, כי הצעדים קטנים ואין סיבובים מהירים. למופע עצמו מעדיפים משטח קשה, גם קטן: דק, אבן משתלבת או שטח מרוצף ליד הבית.
ליד בריכה מרחיקים את הרחבה שני מטר מהמים לפחות, ומוודאים שהרצפה יבשה. במסיבת בריכה בקיץ הסדנה נעשית בסביבות השקיעה ולא בצהריים, כשחם מדי כדי לזוז. מוזיקה: רמקול נייד טוב מספיק לחצר, ובאולם משתמשים במערכת של המקום.
זו הסיבה שהפורמט הזה קיים. הסדנה בנויה למי שלא רקד מעולם: צעד אחד, ספירה בקול, קצב איטי, ואף אחד לא מתקן אף אחד מול כולם. מי שלא רוצה לרקוד יושב בצד ורואה את החברים שלו, ובדרך כלל אחרי חמש דקות קם בעצמו.
בחבורה מעורבת, עם הורים ועם דודים, הסדנה עובדת אפילו טוב יותר, כי הדור המבוגר מכיר את המוזיקה הזאת. בשיחת התיאום שואלים מי הקהל, ולפי זה בוחרים את הקצב.
אפשר להזמין את המופע בזוג, עם בן זוג לריקוד. אז המופע ארוך יותר ויש בו הרמות וסיבובים שלא אפשריים בסולו, והסדנה נעשית בשני מדריכים, מה שעוזר בחבורה של עשרים ומעלה. לאירוע קטן, עד חמישה עשר אנשים, רקדנית אחת מספיקה.
המחיר תלוי בהרכב (אחת או זוג), במספר המשתתפים בסדנה, ביום בשבוע ובמרחק מהבסיס בדרום. סוגרים כמה ימים מראש, ולסופי שבוע בקיץ שבוע. בשיחה מוסרים תאריך, שעה, כתובת, האם זה חצר או בית, מספר משתתפים וגילאים, ואם יש בריכה.
סגנונות קרובים: סמבה ברזילאית למי שרוצה תלבושת קרנבל ורגע שכולם מצלמים, וריקודים סלוניים למי שרוצה מספר ראווה של זוג בלי סדנה.
רקדנית ברזילאית (דניאלה, ראשון לציון), ריקודים סלוניים וטנגו (רג׳ינה, גבעתיים), רקדניות גוגו (אלינה, תל אביב), ריקודי טיקטוק והיפ הופ (קירה, פתח תקווה). שאר הסגנונות, עם הסבר מה כל מופע דורש מהמקום, בעמוד הרקדניות.
כארבעים דקות: מופע של שיר או שניים, סדנה של כעשרים דקות, וריקוד חופשי עם תיקונים בסוף. אפשר לקצר לחצי שעה בחבורה קטנה.
לא. הסדנה בנויה למי שלא רקד מעולם, עם צעד בסיסי של ארבע ספירות. חבורה שכבר רוקדת מקבלת סדנה מתקדמת יותר.
כן, במרחק שני מטר מהמים ועל רצפה יבשה. בקיץ עדיף בשעות הערב. הרקדנית מגיעה עם רמקול אם אין במקום.
לסדנה דשא קצוץ מתאים. למופע עצמו עדיף משטח קשה קטן, כמו דק או שטח מרוצף, בגלל הסיבובים.
רק אחיזת ידיים בין בני הזוג שרוקדים יחד, כמו בכל שיעור סלסה. הרקדנית מתקנת בהסבר ולא במגע, והסדנה מתאימה גם לחבורה משפחתית מעורבת.
